יום ראשון, 1 במאי 2011

iHack Your iPhone

טוב. היום זה כבר ברור לכולם.
אפל שיחקו אותה. ובגדול.
עם שינויים שלא נגמרים, על בסיס יומיומי, קצת קשה לעקוב אחרי כל מה שקורה בתחום הניידים..
מוצרים באים, עושים קצת רעש, אבל גם נעלמים די מהר, כי עשר דקות אח"כ כבר יצא משהו חדש יותר, טוב יותר, מהיר יותר - ומגניב יותר. ואנחנו הרי חייבים להיות בעניינים. אז - רצים לקנות. אבל מה, אם הסכמנו שכל כמה דקות יוצא משהו חדש, מה באמת קונים? מה כבר יכול להיות שווה כוכ הרבה כסף, אם ממש תוך זמן קצר, הוא כבר לא רלוונטי?

פה נכנסת לתמונה אפל.

בתחום המחשבים, המקינטוש הוא שם דבר. אפל הצליחה ליצור מחשבים חזקים מאוד, אמינים, שכבר ידועים בעולם כ-דבר שאנחנו צריכים, אם אנחנו באמת רוצים מחשב טוב. אבל מה - יקר. עם כל טוב ליבה, וחלוקת קוד המקור שלה לכל עבר, אפל בהחלט גובה מחיר, לרוב גבוה, על הזכות להשתמש במוצרי האיכות שהיא מייצרת.

וכמו המחשב, כך גם הטלפון הנייד.


ב-9 בינואר 2007 ג'ובס הכריז על ה-אייפון, - הנייד הראשון בחברה שפיתוחו היה עצמאי.
ה-29 ביוני 2007 היה תאריך ההשקה שלו, ומאז, העולם האלקטרוני כבר לא אותו דבר.

אז למה אנחנו פה? טוב ששאלתם.

אפל הצליחה לבנות מערכת הפעלה מעולה לאייפון. מערכת שיודעת לנצל בדיוק את היכולות של המכשיר לתועלתה, וזאת מבלי להרחיב יותר מדי בשטויות. טלפון סלולרי - יש. סמסים - יש. GPS - יש. אינטרנט, יוטיוב, מיילים ואין סוף אפליקציות - יש יש ויש.

אבל, נניח, שבא לנו לשנות כמה דברים. סתם, בלי סיבה.
נניח, שבא לנו לשנות את תצורת התצוגה של הנייד.
במקום, לדוגמא, ארבעה אייקונים בסרגל התחתון, שיהיו שישה. או שמונה, או עשרה אייקונים..
או אולי.. ככה סתם בשביל הכיף, לחסוך לנו בעודף תיקיות, ובמקום רק 12 אייקונים בכל תיקיה, כמו שאפל הגדירה, למקם אין סוף אייקונים, באיזו תיקייה שנבחר..

או פשוט, מהשעמום, להחליט על רווחים בין אייקון לאייקון, על גודל האייקונים והזוית שבה הם מונחים בתצוגה, מחיקת שם החברה הסלולרית שאנחנו מנויים בה, והוספה של משהו אחר שמתחשק לנו, או ... טוב, או כל דבר אחר בעצם. אין לזה סוף.
אז זהו. שאת זה, אפל לא רוצה שנעשה.

תשאלו למה. אבל לא אותי. אין לי הסבר להכל. ג'ובסי לא עונה לי למיילים כמו פעם. נהיה עסוק, הבחור.
אז... הסיבה שלשמה נתכנסנו כאן, והסיבה שבגללה אני חופר לכם פה, כאילו אין מחר, היא שאפשר לעשות הכל. גם בלי שג'ובסי ירצה. והתהליך, בעברית פשוטה, נקרא - פריצה.
לא פריצה מהסוג שיזכה אותנו בתיק סבבה מתנת משטרת ישראל, אלא מהסוג ה-"חוקי". למה מרכאות? כי ברגע שפרצנו את הנייד, החברות הסלולריות מפסיקות לעזור לנו בתמיכה, ואנחנו בגדול מאבדים את הזכות לקבל שירות כמו שצריך. --גם את זה אפשר לעקוף, ואני ארחיב על זה בהמשך--
המצחיק הוא, שכולם, כשהם קונים את האייפון, לא רוצים לפרוץ. ת'כלס, גם אני אמרתי לעצמי שאת האייפון שלי אני לא פורץ, ושיקפצו כל הפורצים. מה גם, שזה עולה כסף.. המחיר הכי נמוך כיום, עומד על כ-100 ש"ח, ולא רק אצל ההאקרים הפרטיים, כמונו, שיושבים בבית ופורצים לכם את המכשיר בסבבה ליד הטלויזיה, כשאתם שותים קולה.. אלא גם במעבדות לסלולרים, וכאלו יש היום - המון.
אבל אז, (ונעזוב בצד לרגע את כל שינויי התצוגה הנחמדים שהזכרתי למעלה), עלתה עובדה מעניינת אחרת:
האפליקציות.
ובכן.. האפליקציות עולות כסף.
בעיקר אלו שאנחנו רוצים.
וזה מתחיל מאפליקציות כמו WhatsApp, שהיא אפליקציה חובה באייפון.. דרך ה-Angry Birds המפורסם..
שיחסית, לא עולות הרבה.. בערך דולר לכל אפליקציה כזאת... וממשיך עם כאלו, שעולות הרבה, אבל הרבה יותר.
היתרון הגדול באמת בפריצת האייפון, הוא שהכל ניתן להורדה, ובחינם.
כשתהליך הפריצה מסתיים, נוספות לנו שתי אפליקציות חשובות, שדרכם בעצם, אנחנו מתחילים לנצל את היכולות של המכשיר שלנו, כמו שצריך. סתם לידיעה, האפליקציות הן
* סידייה,  ו-אינסטולוס *. אני אסביר עליהן בהרחבה, בהמשך.
אוקי.
בבלוג הזה, אני אסביר, לאט, בפירוט, וכמובן -- בעברית, איך פורצים לאייפון.  בסבבה של הסלון שלכם בבית, ובלי תשלומים מיותרים לכל מיני אנשים.
מעבר לפריצה, אני אפרט את רשימת הטוויקים (TWEAK), שינויי המערכת, כדי שתוכלו להפוך לעצמכם את האייפון מ-נייד מצוין, למשהו הרבה יותר מגניב ממה שאתם חושבים.

את כל התגובות, השאלות, וכמובן הבקשות, אתם מוזמנים להפנות אלי, דרך הבלוג, המייל, או למי מכם שיש - ס.מ.ס או צלצול לנייד. (כן, האייפון שלי מקבל שיחות.. הזוי..)

יאללה.. נתחיל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.